5 הסיבות העיקריות דלילות ריסים, ולא - זה ממש לא רק הגיל או הגנטיקה.   יש שלב מסוים, לרוב כשאת חוצה את גיל 35, שבו את מסתכלת במראה תוך כדי ההתארגנות ליום שלך, ומבינה שהמשוואה מתחילה להשתנות. המסקרה היא אותה מסקרה, הטכניקה היא אותה טכניקה, אבל התוצאה כבר לא שם. הריסים – שפעם היוו מסגרת טבעית וצפופה לעין – מרגישים פתאום "עייפים". הם דלילים יותר בקצוות, קצרים יותר באופן ניכר, ויש אזורים שלמים שנראה כאילו הפסיקו לצמוח. התגובה האוטומטית היא להאשים את הגיל ("זה הטבע") או את המסקרה הספציפית הזו. אבל האמת מורכבת יותר, וקשורה פחות לזמן ויותר למשאבים. הריסים...

יש רגע קטן, כמעט בלתי מורגש, שאת מסתכלת במראה לפני שאת מתחילה את היום שלך - ושמה לב שמשהו בפנים שלך השתנה. לא דרמטי, לא “נפילה של גיל”, משהו.. פשוט לא כמו אז. פחות מסגור, פחות נפח, פחות נוכחות טבעית, פחות סימטריה. הריסים דלילים יותר, הגבות רכות מדי או שקופות באזורים מסוימים אם לא בכלל, ומה שהכי מעלה תהייה - לכאורה לא התרחש משהו ספציפי. זה לא מגיע בבום, זה פשוט התחושה שמשהו לא מסתדר לך בעצמך, אולי כבר תקופה ארוכה שזה מדגדג אצלך. אנחנו לא נוטות לתת משמעות גרנדיוזית לריסים ולגבות שלנו, אף על פי שמשמעותן לנראות הפנים שלנו לא מועטה...

יש רגע קטן, כמעט בלתי מורגש, שאת מסתכלת במראה לפני שאת מתחילה את היום שלך - ושמה לב שמשהו בפנים שלך השתנה. לא דרמטי, לא “נפילה של גיל”, משהו.. פשוט לא כמו אז. פחות מסגור, פחות נפח, פחות נוכחות טבעית, פחות סימטריה. הריסים דלילים יותר, הגבות רכות מדי או שקופות באזורים מסוימים אם לא בכלל, ומה שהכי מעלה תהייה - לכאורה לא התרחש משהו ספציפי. זה לא מגיע בבום, זה פשוט התחושה שמשהו לא מסתדר לך בעצמך, אולי כבר תקופה ארוכה שזה מדגדג אצלך. אנחנו לא נוטות לתת משמעות גרנדיוזית לריסים ולגבות שלנו, אף על פי שמשמעותן לנראות הפנים שלנו לא מועטה...